איל מקיאג'- פוסט שני: שפתונים גבירותיי, שפתונים!

את משנתי על איל מקיאג' פרשתי לפניכן בפוסט הראשון שעסק בעפרונות האיפור שלהם, וגם בפוסט על פלטת הצלליות, אז אם אתן רוצות להיזכר או אם טרם קראתן (איך זה יכול להיות?!?!)  אני ממליצה לכן בחום! בהקשר הזה אני גם ממליצה לכן להיכנס לבלוג שקר החן והבל היופי בקישור הזה, ולקרוא שם את הדיון המעניין שהתפתח על רשת האיפור.

לכן בפוסט הזה אני אהיה קצרה בדעותיי על הרשת, ואני אתמקד בַּעיקר- בשפתונים. טוב, בעצם עכשיו נזכרתי בסיפור שאתן חייבות לשמוע שילמד אתכן עוד משהו על ההתנהלות הדפוקה של החברה, ושחובה על כל סטודנטית ברשת או על כל מי שמתכוונת ללמוד שם בעתיד להכיר- אז הפוסט לא יהיה כל כך קצר אחרי הכל 🙂

אז למה בחרתי בשפתונים הפעם? אתן כבר מכירות אותי, וברור שאם אני כותבת על מוצר מסויים יש מאחורי זה אג'נדה כלכלית. אין בכוונתי לעשות יח"ץ לחברה הזו, ואני כותבת כאן רק משום שאני רוצה לעזור לכן ללמוד איך לא לצאת פראייריות- מה שסביר שיקרה אם אתן מתפתות לקניות ולהמלצות בקלות, ואם תיכנסו לאחד מסניפי הרשת ללא הכנה מוקדמת…

עם כל הרגשות השליליים שמתעוררים בי כשאני חושבת על הרשת, חייבים להודות שזו הרשת הכי מפנקת שיש. היא מחלקת מתנות בימי הולדת, מחלקת מתנות סתם כשמתחשק, וכמעט תמיד יש מבצעים ממש שווים בחנויות. 

את הפוסט על העפרונות כתבתי כדי שתראו מה תוכלו לעשות עם שובר בסך 75 שקלים. אחרי הפוסט הזה תכירו עוד מוצר שניתן לממש עליו שובר מתנה כזה או אחר.

*המחירים המוצגים להלן נכונים ליום פרסום הפוסט

השפתונים של איל מקיאג' עולים 98 שקלים. זה אומר שאם קיבלתן שובר על סך 75 שקלים תצטרכו להוסיף עוד 23 שקלים. במידה וקיבלתן שובר על סך 100 שקלים, ושימו לב כי זה טיפ גדול: ניתן לרכוש בו את שפתון בלבד, ולא חייבים לרכוש מוצר נוסף. יכול להיות שהמוכרת תגיד לכן שזה בלתי אפשרי ושחייבים לממש את 100 השקלים במלואם, כי לא ניתן שישאר לה עודף בקופה או בגלל שקר כלשהו אחר. הטקטיקה הזו תחייב אתכן לקחת מוצר נוסף (ובדרך כלל הוא יהיה יקר). אל תוותרו, ותתעקשו לקחת רק את המוצר שבחרתן, גם אם הוא עולה פחות ממאה שקלים. זה כנראה תלוי בקריזה של המוכרת, או אולי זה תלוי איפה היא עומדת עם המכירות שלה באותו היום, אבל תתעקשו, ותגידו לה לנסות להעביר בכל זאת את השובר בקופה. זה יעבור. אצלי זה תמיד עבר ומעולם לא רכשתי משהו נוסף כדי לעבור את סכום השובר. אחרי הכל- מתנה זו מתנה. נתתם? תתנו עד הסוף!

ועוד טיפ: מעולם לא שילמתי על שפתון של איל מקיאג' את הסכום המלא, או יותר מ-42 שקלים. אז חכו למבצעים. הליפסטיקים תמיד יהיו שם…

ומהחפירות לצבעים

כסטודנטית לשעבר במכללת איל מקיאג' צברתי המון שפתונים של החברה, אני מאד מאד אוהבת את כולם, הם מהממים בעיניי- אחד אחד, וזו ההזדמנות גם להשוויץ קצת באוסף שלי 🙂

השפתונים של איל מקיאג' מגיעים בארבעה מרקמים (שאני הצלחתי למפות, בכל אופן): מט, לחותי, שימרי ולחותי-מבריק מאד- על סף הגלוסי.

מלבד השפתונים המבריקים כל השפתונים עמידים למדי. כמובן שבסקאלת העמידות שפתוני המט הם העמידים ביותר, אך הבעיה שלי איתם היא שהם מאד מאד מייבשים את השפתיים, ולכן כעבור שעה על השפתיים התחושה איתם היא לא כל כך נוחה, ודורשת ליחוח (ע"י חידוש או עם גלוס כלשהו. עדיף לא עם הלשון…)

את מרבית השפתונים דיפטתי לצנצנות קטנות. המסתי אותם לפי המדריך המעולה של עינב ב-My Beauty Blog. הרבה יותר נוח לי לעבוד איתן ככה כשאני מאפרת עם מברשת. באופן הזה אני גם יכולה לראות את הצבעים של השפתונים, מה שפשוט בלתי אפשרי עם האריזות השחורות שלהם ועם המדבקות ה"מיסתוריות". למה מסתוריות? כי רבות מהמדבקות הן שקופות, עם כיתוב שחור, וכשהן מודבקות על האריזה השחורה– איך בדיוק מצפים מאיתנו להצליח לקרוא את זה?!

תאמינו או לא, אבל על המדבקה הזו באמת כתוב משהו…

את המדבקות המקוריות הסרתי והדבקתי בתחתית הצנצנות החדשות

עוד חיסרון, והוא לא תלוי דווקא בשפתונים: בואו נודה בעובדה המצערת שלא כולנו בורכנו בשפתיים מושלמות וחושניות, וכדי "לתקן" את חוסר הצדק הזה הכי טוב לשרטט את השפתיים מחדש בעיפרון, ולאחר מכן לעבור על העיפרון עם השפתון. הפעולה הזו, חוץ מלתקן, גם מאד תורמת לעמידותו של השפתון. אז מה הבעיה בעצם? הבעיה היא שלצערי לאיל מקיאג' יש שפתונים במבחר רחב של גוונים וצבעים, אך בתחום העפרונות הם ממש התקמצנו, ולרוב בעצם אי אפשר למצוא תוחם שפתיים שתואם את צבע השפתון. במקרה כזה נצטרך לחפש תוחמים של חברות אחרות, או לנסות ולמצוא את העיפרון שהכי קרוב בצבע שלו לצבע האודם.

**אם לא מצאתן עיפרון תואם, ובכל זאת אתן רוצות לשפר את עמידות השפתון קבלו טיפ נוסף:

מרחו שכבה אחת של שפתון, לאחר מכן פדרו את השפתיים ולבסוף מרחו שכבה שניה של שפתון. מבטיחה לכן עמידות מטורפת, תאכלו ותשתו להנאתכן 🙂

אז מה במזוודת האיפור….

שפתונים בגימור לחותי

אני חושבת שרוב השפתונים של החברה הם שפתונים בגימור לחותי. הם מתקבלים על השפה מבריקים, ונראית מאד לחותיים- אבל הם לא ממש. בעצם, אחרי משהו כמו חצי שעה איתם על השפתיים מתחילים להרגיש תחושה של יובש, וכמו שכתבתי למעלה- התחושה הזו דורשת העברת לשון, אבל זה לא כדאי…

לכל השפתונים, אגב, יש ריח ממש נעים, והם מאד פיגמנטיים. 

השפתונים מגיעים במגוון גוונים יפהפיים, באמת שקשה לי לבחור מה הכי יפה בעיניי. ברשותי עשרה:

מימין לשמאל:

Bordeaux– אדום כהה מאד, נוטה לבורדו

Eggplant– חצילי, סגול כהה נוטה לחום

Violet– סגול עם נטיה קטנה לוורוד. שפתון מקסים בעיני.

Cappuccino– צבע קפה, חום בהיר

Wine– אדום עמוק

Rosy brown– חום אדמדם, על השפה הוא מתקבל יותר עדין ממה שרואים בתמונה.

Mango– צבע כתום נועז ומהמם- לאמיצות בלבד 🙂

Bazuka– ורוד בזוקה

Roze– צבע אדום עם נטיה לוורוד- זה השפתון שאני, אישית, הכי אוהבת.

Nude– צבע בז'י, מאד בהיר, יש לו פיגמנט חלש ביותר.

שפתונים בגימור מט

לפי התמונות אפשר לחשוב שגם השפתונים האלה הם לחותיים, ואולי לא ברור מדוע שמתי אותם בקטגוריה נפרדת. על השפתיים הם מתקבלים במרקם מעט פחות מבריק מאלה הלחותיים, והם מתייבשים הרבה יותר מהר. גם הם, כמו הקודמים נותנים תחושה יבשושית על השפתיים, והם אפילו נוטים להתפורר כעבור כמה שעות. לטובתם אציין שהם מאד מאד עמידים, ונשארים על השפתיים שעות ארוכות.

גם השפתונים האלה מאד פיגמנטיים.

Pink Lady– ורוד

Coffee– חום מוקה

Orchid– ורוד כהה עם נטיה לחום

Antique Pink– ורוד עתיק

Spring– עוד גוון ורדרד, זהו הגוון האהוב עלי מהסדרה הזו. 

שפתונים בגימור שימרי

השפתונים השימריים גם כן די לחותיים, יפהפיים ומרשימים. מלבד הוורוד כאן כולם פיגמנטיים. 

Bronz– ברונזה- כתום חלודה עם שימר

Sparkle Pink– ורוד בהיר עם שימר, לא פיגמנטי

Sparkle Brick– חום-בורדו עם שימר

Sparkle Plun– בורדו עם שימר

שפתונים לחותיים בגימור מבריק

מהסדרה הזו יש לי רק שפתון אחד. השפתון מאד לחותי, במרקמו הוא מאד מזכיר ליפגלוס, והוא לא עמיד בכלל. אבל הוא חתיך ואני מתה עליו 🙂

Sheer Apricot– כתמתם מבריק ומהמם!

בשביל הכיף וההדגמה שיחקתי קצת עם השפתונים: 

על כל השפתיים: Eggplant, ובמרכז הוספתי Roze

Roze. השפתון האהוב עלי

**

לפני סיום אני חייבת לכן סיפור, ובשביל העניין גם ניתן לו שם:

איל מקיאג' והתעודות הנעלמות

תדע כל  בת בישראל המבקשת ללמוד באיל מקיאג' ולקבל תעודת מאפרת: תעברי שבעת מדורי גיהנום בטרם תקבלי תעודה כזו.

הסיפור שהיה כך היה:

את לימודי האיפור שלי במכללת איל מקיאג' בירושלים סיימתי לפני מספר חודשים. הקורס עצמו היה מהנה ביותר, חצי שנה עברה לה בכיף, פעם בשבוע הייתי מתעוררת מוקדם בבוקר עם חיוך (זה לא קורה הרבה), ובתום שבעה חודשים הגיעה מסיבת הסיום. במסיבת הסיום הובטח לנו, התלמידות, שנקבל את תיקי העבודות שלנו ואת התעודות. רובנו קיבלנו את הבוקים, ובאותה נשימה נאמר לנו ש"תעודות לא יהיו היום, יש תקלה במכונת הצילום, אז תקבלו אותן בשבוע הבא. אנחנו נתקשר להודיע לכן כשהן יהיו מוכנות".

עבר שבוע, ואני וחברותיי לא שמענו מילה מהמכללה על התעודות. עברו שבועיים, והטלפון עדיין לא צלצל. בשבוע השלישי התקשרתי לבדוק מה קורה עם התעודות. "המכונה עדיין מקולקלת" ענתה לי ל', מזכירת המכללה, "הן יהיו מוכנות בשבוע הבא, אני אודיע לך".

עבר עוד שבוע, ועוד אחד…. ואין סימן לתעודות. אחרי חודשיים בערך הייתי בקניון מלחה, וחשבתי שזו הזדמנות מצויינת לבדוק מקרוב מה העניינים. הגעתי למכללה ודיברתי עם קובי, שהיה אז המנהל (בינתיים הוא התחלף, מחליפים שם מנהלים כמו גרביים, עוד קטע הזוי של הרשת הזו, ואולי גם יכול לספר לנו משהו על ההתנהלות המגוכחת שלה). קובי הבטיח לי שהמכונה תוקנה, ושבשבוע הבא "ל' נוסעת לתל אביב, והיא תביא לכן את התעודות." 

נראה לכן שהתעודות הגיע בשבוע שחלף? אם אתן חושבות שכן אז טעות מרה בידיכן. יותר מזה- התעודות לא הגיעו גם בחודש שאחריו וגם בחודש שאחריו. 

בחודש האחרון אני וחברה נוספת לקורס החלטנו שהגיעו מים עד נפש ושאנחנו נקבל את התעודות שלנו תוך שבוע ויהי מה! החלטנו לפתוח בקמפיין הצקות ותלונות לשירות הלקוחות ולמזכירת המכללה בירושלים, ועל הדרך גייסנו עוד כמה בנות שלמדו איתנו בקורס.

התקשרנו לסירוגין לל' מירושלים, שלא הצליחה להסביר למה התעודות כל כך מתעכבות, ובגמגומים אמרה לנו להתקשר ליוליה משירות הלקוחות בתל אביב. יוליה תמיד הייתה בהפסקה כשהתקשרנו- כנראה שתנאי העבודה שלהם בשירות הלקוחות ממש טובים (זה גם רעיון לסיפור: איל מקיאג' ויוליה הנעלמה). השארנו ליוליה הודעות. גם דרשנו את התעודות על גבי  דף הפייסבוק של הרשת, אך התגובות נעלמו או נותרו ללא מענה (איל מקיאג' וההודעות הנעלמות???)…

כשסוף סוף תפסנו את יוליה, היא חיפשה את התעודות שלי ושל חברתי ונחשו מה? היא מצאה אותן! "כן, מצאתי, התעודות שלכן כאן, אני שולחת רכב עם התעודות מחר לירושלים, ול' תתקשר אליכן".

למחרת הטלפון המיוחל מל' לא הגיע, אז אני התקשרתי אליה. התעודות עדיין לא הגיעו. זה גרם לי לתהות האם הנהג נסע מתל אביב לירושלים דרך אילת, אחרת אני לא מבינה איך התעודות עדיין לא הגיעו מתל אביב. אהה נכון, אולי כי הן פשוט לא נשלחו?!!?!

עוד שיחות, ועוד עצבים. בסופו של דבר אני וחברתי החלטנו לשלוף את הנשק האחרון שלנו: איום בתביעה. באמת שכבר התכוונו לתבוע. חוץ מאי עמידה בחוזה נגרמה לנו כבר עוגמת נפש גדולה. סיפרנו להם שהצלחנו לגייס עוד חברות למהלך. לשמחתי לא היה צורך במימוש האיום, כי הוא פשוט עבד, כבר למחרת יצא רכב לירושלים, והטלפון המיוחל מל', שחיכיתי לו פאקינג חצי שנה, הגיע!

האבסורד הוא שרק אני וחברתי קיבלנו את התעודות. יתר החברות לקורס נשארו לבדן במערכה, ונאלצו להמשיך ולהתעקש על התעודות.

אז יש לי כמה שאלות לאיל מקיאג' (אני לא באמת חושבת שאני אקבל תשובה, כן?):

1. מה הפאקינג' בעיה שלכם להדפיס תעודות לתלמידות שלכם? מדובר בבריסטול לבן, גם אם המכונה שלכם התקלקלה- למה לא להדפיס בבית דפוס קרוב? אתם עובדים עם אחד, למען השם!
2. אם יוליה "מצאה" את התעודות שלי ושל חברתי תוך שתי דקות, זה אומר שהן פשוט שכבו להן שם זמן מה ואף אחד לא טרח לשלוח אותן לירושלים או להודיע. למה?? או שאולי יוליה שיקרה??
3. אם אני וחברתי קיבלנו את התעודות, למה לא הדפסתם תעודות ליתר הכתה???

משהו מסריח אצלכם, איל מקיאג' מסריח מאד. למזלכם יש לכם מוצרים טובים, ובמכללה יש לכם מורות מקסימות. רק חבל שדווקא ההנהלה הרקובה היא זו שהורסת לעצמה. לא מוכרות קרציות, לא השירות בפייסבוק, ולא מוצרים נקודתיים בעייתיים הם שאחראיים לבעיות ברשת. מאחורי כל בעיה יש גורם, וההנהלה של איל מקיאג' היא הגורם והאחראי לכל החולות הרעות ברשת הזו.

זהו, אז בכל זאת לא הצלחתי להתאפק ולשפוך כאן עוד קצת ממשנתי על הרשת. 

מסקנה: תקנו שם רק כשבאמת משתלם, ואם אתן בכל זאת רוצות ללמוד שם- תדרשו את התעודות מבעוד מועד ואל תוותרו להם!

*** בהזדמנות זו אני רוצה לספר לכן שדף הפייסבוק של הבלוג הגיע ל-300 חברים (ריספקט!), אז כדי לחגוג את המאורע וכאות תודה, אני אעלה הגרלה חדשה ושווה ממש בקרוב! אז אם טרם נתתן לייק- זה הזמן!